פסק-דין בתיק דמ"ש 4304/06

פתח דבר

1.           תחילתן של התביעות שבפנינו ביום 29.10.06, או אז הגיש התובע תביעה לתשלום שכר עבודה, גמול עבודה בשעות נוספות, גמול עבודה במנוחה שבועית, פדיון חופשה שנתית, דמי הבראה וכן תביעה נפרדת לתשלום פיצויי פיטורים. שתי התביעות (להלן ביחד - התביעה) הינן בגין תקופת עבודתו של התובע אצל הנתבע החל מיום 1.6.06 ולמשך כשנה ומחצה.

2.           בכתב ההגנה, הפנה הנתבע לצו שניתן לכינוס נכסיו, במסגרתו ניתן צו לעיכוב כל ההליכים כנגדו (פש"ר 690/06, החלטה מיום 14.11.06 מפי כב' הש' חני הורוביץ). בהתאם, עוכבו ההליכים אף בתביעה דנן (החלטה מיום 1.4.07).

3.           ביום 4.11.10 הגיש התובע בקשה לביטול ההחלטה לעיכוב ההליך דנן, נוכח החלטת בית המשפט המחוזי מיום 21.3.10 לבטל את צו כינוס הנכסים. בנוסף, ביקש התובע לתקן את התביעה ולהוסיף בה סעד של פיצוי בגין העדר הודעה מוקדמת לפיטורים ופיצויי הלנת שכר. בדיון מוקדם שהתקיים ביום 29.12.10 התקבלה הבקשה לתיקון כתב התביעה ביחס לרכיב דמי הודעה מוקדמת (שכן, תביעה לפיצויי הלנה ממילא נזכרת בטפסים על גביהם הוגשו התביעות) וניתנה לנתבע שהות להגשת כתב הגנה מתוקן, אך הוא בחר שלא לעשות כן והתיק נקבע להוכחות.

4.           ביום 13.7.11 התקיים דיון ההוכחות בתיק, במסגרתו העיד התובע מחד והנתבע ומר ולדימיר יושקו (להלן - יושקו) מאידך. בסיום הדיון ולבקשת הצדדים ניתנה החלטה בדבר הגשת מסמכים נוספים וצו לסיכומים.

העובדות שאינן במחלוקת

5.           מעטות הן העובדות שהצדדים מסכימים עליהן ולהלן נפרטן:

א.      הנתבע עסק בתקופה הרלוונטית בעבודות שיפוץ שונות. במסגרת זו הוא העסיק את התובע בהתקנת רצפות פרקט, בחריטת מזוזות וראשי עמודים.

ב.      תחילת עבודתו של התובע אצל הנתבע ביום 1.6.2003.

ג.       תלושי השכר שצורפו לתיק בית הדין מבטאים את השכר לו זכאי התובע ( ת/1).

6.           על יסוד עובדות אלו, נפנה לבחון את המחלוקות בין הצדדים ביחס לעילות בתביעה.

פיצויי פיטורים ודמי הודעה מוקדמת

7.           בין הצדדים נטושה מחלוקת אם התפטר התובע או פוטר. הצדדים מסכימים שבעת סיום עבודתו של התובע היה הנתבע בקשיים כלכליים. לטענת התובע, נוכח קשיים אלו לא קיבל שכרו בחודשי העבודה האחרונים עד שפוטר ולטענת הנתבע, בשל קשיים אלו חלה ירידה בהזמנות העבודה וכפועל יוצא - הפחתה בשכר התובע, עד שהחליט להתפטר.

8.           נאמר מיד, כי גרסתו של הנתבע לא נמצאה משכנעת והראיות שהציג אינן תומכות בה. לקביעתנו זו מספר נימוקים: ראשית, הגרסה כי התובע התפטר לא עלתה כלל בכתב ההגנה מיום 7.1.07 שנחתם על ידי הנתבע עצמו ונראה כי מדובר בגרסה מאוחרת. שנית, תלושי השכר של התובע, שאינם במחלוקת, מלמדים על שכר קבוע בחודשי עבודתו האחרונים, בסך 4,347 ש"ח, למעט חודש אוקטובר 2004, בו ננקב סך 4,068 ש"ח. הטענה כי בשל הפחתה חד פעמית של פחות מ-300 ש"ח ביקש התובע להתפטר אינה סבירה בעינינו, במיוחד, כאשר ראינו שסכומים כאלו כבר שולמו לתובע בחודשים מסוימים לעבודתו (7/03, 10/03, 1/04) וממילא שלפי יחסי הסכומים, מדובר לכל היותר בהפחתת יום עבודה אחד. שלישית, הגרסאות ביחס לירידה בהיקף העבודה לא היו אחידות, בחקירתו טען הנתבע שהיו חודשים בהם עבד התובע חצי חודש בלבד, אלא שכפי שהראינו אין לכך כל תימוכין בתלושי השכר. לעומת זאת, בתצהירו טען הנתבע שהירידה בהיקף העבודה בגינה לכאורה התפטר התובע, החלה בחודש אוקטובר 2004 בלבד. העד הנוסף מטעם ההגנה, יושקו, העיד בפנינו שהיה זה רק בחודש נובמבר 2004. לא הוצגה כל ראיה נוספת שתתמוך באחת מהגרסאות השונות שנמסרו על ידי ההגנה.

9.           התובע מצידו הציג מכתב פיטורים, אותו קיבל לטענתו מהנתבע ביום 10.11.04. במכתב הפיטורים נרשם כי עקב הצמצומים בעסק נאלץ הנתבע להפסיק את עבודת התובע החל מיום 10.11.04. התובע העיד שקיבל בתחילה מכתב בכתב יד ( ת/2) ומאוחר יותר מכתב מודפס, ללא חתימת הנתבע, עליו הוסיף את חתימתו שלו, באישור הנתבע (עמ' 6, ש' 14; עמ' 9, ש' 23). הנתבע הכחיש שכתב את ת/2 או את מכתב הפיטורים המודפס. כאשר נשאל הנתבע כיצד הוא מכחיש שכתב את מכתב הפיטורים, לאחר שבחקירה שהתנהלה בהליך פשיטת הרגל לא עשה כן, השיב תשובה מתחמקת, בעקבותיה ביקש התובע להגיש את פרוטוקול אותה חקירה ונעתרנו לבקשתו.

ביום 19.7.11 הוגש פרוטוקול החקירה שבוצעה על ידי המנהל המיוחד ביום 9.6.10 ואת הדברים נביא כלשונם:

"[מתוך עמ' 9, מ.נ.ד]

שאלה לחייב [הנתבע, מ.נ.ד]

שאלה : מי כתב את המכתב הזה (מציג לחייב מכתב בחתימתו מתאריך 10/11/04)?